הגשם הראשון העיר את סגורית הארבל

קונכייתו של החילזון הייחודי דקה יחסית וארוכה, בעלת פיתולים רבים. קוטרה אינו עולה על 3 מ"מ וצבעה חום בהיר עד אפרפר. בתוך הקונכייה נמצא לוח גירני המחובר אליה בגיד, הסוגר את הפתח כאשר החילזון נמצא בפנים ומגן עליו מפני טורפים. סוגר מיוחד זה העניק לחילזון את שמו העברי 'סגורית' ואת השם הלטיני של משפחת הסגוריתיים – Clausiliidae (מהמילה הלטינית clausilium, שפירושה 'סוגר').

מעשה בכומר וחילזון

החילזון התגלה לראשונה בשנת 1865 בידי הכומר וחוקר הטבע האנגלי הנרי בייקר טריסטראם (1822-1906). טריסטראם, שחקר את ארץ-ישראל לאורכה ולרוחבה, נחשב לאחד החוקרים המובילים של הטבע בארץ. ספרו "החי והצומח של ארץ-ישראל" (1889) היה לאבן דרך במחקר הזואולוגי-בוטני בישראל.

למטיילים בארבל מומלץ להשפיל מבט ולחפש את החילזון הנדיר בסדקי הסלע. חשוב להימנע מלהזיזו ממקומו, שכן במרבית ימות השנה הוא נצמד לסלע באמצעות קרום מגן שהוא מפריש סביבו, המונע את התייבשותו. כמו כל בעלי החיים, הצמחים והדוממים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים, גם סגורית הארבל מוגנת על-פי חוק ואין לפגוע בה.

סגורית הארבל, צילום: שרית דהן

סגורית הארבל, צילום: שרית דהן