ארכיאולוגיה, מורשת והיסטוריה בפארק הירדן
07/04/2025גלו את סודות השמורה
המוביל הארצי
במורד הדרך 4X4 הנוסעת בין הטורבינה של כפר הנשיא וגשר הדודות נפגוש בצידה המערבי של הדרך שרידים של בניית תעלת המוביל הארצי.
האקלים המדברי ברובו במזרח התיכון הפך את שאלת המים לנושא מחלוקת בין מדינות האזור לאורך שנים, מה שייקרא לימים 'המלחמה על המים'. בראשית שנות ה50 של המאה ה 20 תכננה ישראל להקים את תעלת המוביל הארצי, אשר מטרתו כשמו כן היא: הובלת מים מנהר הירדן והכנרת ושינועם לאורך מדינת ישראל לשימוש במרכז ודרום הארץ. בנייתו של המוביל הארצי החלה דרומית לגשר בנות יעקב, מעט לאחר תחילת העבודה החל לחץ בינלאומי על ישראל לעצור את הפרויקט. האחראים ללחץ זה היו הסורים, אשר פנו לארצות הברית לסיוע. לטענת הסורים הבנייה התקיימה באזור מפורז בין שתי המדינות ומתעתד להשתמש ממימי הירדן בהם משתמשים גם הסורים. הימים הם לפני מלחמת ששת הימים, כך שרמת הגולן נמצאת בשטחה של סוריה. באופן תיאורטי הגבול הבינלאומי עבר באותה התקופה מעבר לגדה המזרחית של הירדן, אך בשל תוואי השטח היווה נהר הירדן את הגבול בפועל בין שתי המדינות.
נשיא ארה"ב דאז, דווייט אייזנהאואר, שלח שליח מיוחד למזרח התיכון ושמו אריק ג'ונסטון. במסגרת השיחות אותן ניהל ג'ונסטון הוחלט לשנות את נקודת היציאה של המוביל הארצי מגשר בנות יעקב לצפון הכנרת, אתר פנחס ספיר של היום. כמו כן הוחלט על חלוקת מי הירדן והירמוך בים ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. הקרב על המים נמשך עוד שנים לאחר מכן ויש הסוברים כי הוא היה אחד מהסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים.
בצד הדרך ניתן לראות שרידים של לוחות הבטון שיצקו יחד לתעלה בה אמורים היו לזרום המים ואף את המכונה אשר יצקה ויצרה את לוחות הבטון.
איך מגיעים למסלול? מצורף קישור למסלול דרך נוף 4*4 לאורך הירדן ההררי
מצד עטרת
מצד עטרת הוא מבנה צלבני אשר נבנה על תל השוכן לחופו של נהר הירדן. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר נמצאו שרידי התיישבות מתקופות קדומות, החל מתקופת האבן (פליאוליתית) ולאחר הפסקה היסטורית קצרה מצאו החוקרים גם רצף התיישבותי מתקופת הברזל ועד שרידי המצודה הצלבנית שאנחנו רואים כיום.
בכל מקום בו נמצא שרידי יישוב יש לשאול מדוע בחרו אנשי האזור להשקיע ולהתיישב דווקא כאן, לרוב התשובה היא מים קרובים, מקור מזון או שטח גידול נוח ודרך ראשית. ואכן, במקרה שלנו לתושבי התל ישנם מים בשפע, מזון ניתן לדוג בירדן או לגדל גידולים חקלאיים על האדמה הפורייה בקרבתו, דרך ראשית נוכל למצוא בסמוך למבצר והיא חוצה את המים ומחברת בין הגולן לרמת כורזים ומשם לעמק החולה. נקודה זו בנהר הירדן היא רחבה יותר, ולכן המים רדודים יותר, סוערים פחות ומאפשרים חצייה נוחה של המים בין שני עברי הירדן. כל אלו הופכים את המקום לנוח להתיישבות.
התקופה הצלבנית בארץ ישראל מתחילה ב 1099 לספירה ומסתיימת באופן סופי כאשר אחרון הצלבנים עוזב את ארץ ישראל בשנת 1291 לספירה. הצלבנים כבשו שטחים נרחבים במזרח התיכון מידי הממלכה האיובית ובשנת 1178 החלו הצלבנים לבנות מבצר אשר ישלוט על מעבר הנחל, זאת למרות התנגדותו של השליט האיובי צלאח א-דין. הבנייה נעשתה על ידי המסדר הצלבני הטמפלרי ובסיועו של המלך בולדווין הרביעי. האיובים ניסו לעצור את הבנייה, ולבסוף, לאחר מצור של חמישה ימים, כבש צלאח א-דין את המבצר והרס אותו.
בנייתו של המבצר מעולם לא הושלמה וניתן ללמוד משרידיו על תהליך הבנייה הצלבני. קירותיו בנויים אבני גזית מסותתים וביניהם אבני גוויל (אבני שדה לא מסותתות) אדמה וחומר דבש המדביק ומייצר שכבה חזקה ולא חדירה. מכיוון שהחומה נבנתה במהרה תחת האיום האיובי לא הספיקו הצלבנים לבנות מגדלים על החומה, למעט מגדל אחד בפינה הדרום מערבית של המבצר. לאחר הקרב ניטש המקום ובחפירות ארכאולוגיות התגלו כלי נשק, שלדי לוחמים ושלדי סוסים, עדויות לקרב שנערך בו.
תוואי הירדן עובר בתוך שבר גיאולוגי שמתחיל באפריקה וממשיך עד הרי תורכיה ונקרא 'בקע ים המלח', או בשמו המוכר יותר 'השבר הסורי אפריקני', וחוצה לאורכה של מדינת ישראל. הבקע מתאפיין בכך שלוח חצי האי ערב ולוח סיני נעים שניהם צפונה, אך הלוח המזרחי – חצי האי ערב – נע מהר יותר. על קיר המבצר, אשר כפי שאמרנו נבנה בתוואי הבקע, ניתן לראות כי החלק המזרחי של המבצר מרוחק 2.1 מטרים לכיוון צפון, לעומת חלקו המערבי. זוהי עדות חיה לתזוזת הלוחות, והחוקרים מתארכים את התנועה לשני אירועי רעידת אדמה עיקריים – 1202 אז הייתה תזוזה של 1.6 מטרים. וכן רעידת האדמה של 1759 אז נרשמה תזוזה של 0.5 מטרים.
מוזמנים ומוזמנות להציץ על המצד כיום, לעלות על התל מצידו האחד ולרדת בצידו השני.
למסלול ודרכי הגעה היכנסו ללינק: מצד עטרת – המלצה למסלול טיול בשמורת הטבע פארק הירדן
אולי יעניין אותך גם
גני שמורה קשורים
דפים קשורים