הצליל השמיני: יצירתם של אהוד בנאי ורונן תנחום בגן לאומי בית גוברין
22/06/2026הצליל השמיני הוא מעבר לזמן ולמקום. בנקודת המפגש בין הזיכרון הקדום ביותר שלנו לבין המסתורין שבמערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין נפתחת התערוכה "הצליל השמיני", יצירתם של אהוד בנאי ורונן תנחום
לרכישת כרטיסים לחצו כאן >>
יצירתם של אהוד בנאי ורונן תנחום
ניהול אמנותי: יאיר מוס | אוצרת: הילי וורטמן מויאל | ניהול פרויקט והפקת תוכן: כרמי וורטמן
| לרכישת כרטיסים >> |
על היצירה
המערה מכונה 'הרחם של האדמה' – זו אשר עוטפת, מעניקה חיים ומכילה. בבטן האדמה ובדומה לכך – ברחם האם – מתרחש מסע אפוף מסתורין.
בדתות ובמסורות שונות ההיריון מתואר כזמן של מודעות עמוקה של העובר במהלכה הוא לומד את כל רזי היקום. עם היציאה אל אוויר העולם הידיעה הרחבה מתפוגגת. מכאן ואילך, החיים עצמם הופכים למסע של היזכרות. כל מפגש, כל חוויה, כל רגע של התבוננות, חלום או תפילה מונעים מדחף לא מודע לשוב אל אותו מרחב ראשוני ואל אותה תודעה נסתרת.
שם התערוכה "הצליל השמיני" מחבר בין התודעה הנסתרת של העובר לבין המסתורין שבמערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין. התערוכה מזמינה את המבקרים בה לצאת למסע דמיוני בעקבות אותו מצב תודעתי קדום, תשעת החודשים בהם העובר שוכן ברחם אימו. הצליל השמיני הוא תדר מוזיקלי שאוזן האדם לא מסוגלת לשמוע, הוא מסמל תודעה נסתרת שהיא מעבר ליכולת התפיסה האנושית.
״בעולם הזה אנחנו חיים במעגלי צליל וזמן של שביעיות. השבע הוא בתוך הטבע, אבל היום השמיני והצליל השמיני הם מעבר לזמן ולמקום. מעבר לגבול התודעה שלנו, שחושבת על שבעה ימים ושבעה צלילים. היום השמיני חוזר להיות יום ראשון. התו השמיני חוזר להיות התו הראשון בסולם. אליהו שמע את קול הדממה הדקה, זהו האולטרא- סאונד. צליל שהוא מעבר לצליל. מרחב אינסופי של דממה שממנה הכל התחיל ואליה הכל הולך״ (אהוד בנאי, מתוך התערוכה ״הצליל השמיני״)
עבודת הוידאו של רונן תנחום מתחקה אחר תהליך התהוות זיכרון ורגע השכחה, דימויים מופשטים אשר הופכים בהדרגה לתמונה ולאחר מכן מתפוגגים. השירים והטקסטים האישיים של אהוד בנאי נוגעים במסע של העובר כאפשרות לחצות את מרחבי הזמן והמקום, בדומה לחלום. יחד הם יוצרים חוויה חושית ופואטית המבקשת לדמות את השהות במרחב הרחמי: חשיכה מוארת מבפנים, הזנה והגנה, שקט עמוק והקשבה.
גלריית תמונות
על האמנים
רונן תנחום
רונן תנחום הוא אמן ויוצר רב-תחומי זוכה פרסים, מנהיג תרבות מטעם פורום הכלכלה העולמי, וחלק מתכנית האמנים של OpenAI. לאחר עבודה על פרויקטים קולנועיים בינלאומיים בהם ספיידרמן, רובוטריקים ו-דדפול, הוא פיתח שפה אמנותית ייחודית במפגש שבין דימוי, גוף, סאונד, טכנולוגיה ותודעה. עבודותיו הוצגו במוזיאון תל אביב לאומנויות בגלריות ובתערוכות ברחבי העולם.
בעבודותיו הוא בונה מערכות תוכנה אמנותיות חיות למרחבים ציבוריים, שבהן גוף, מקום, זיכרון ונתונים מעצבים חוויה בזמן אמת ומזמינים חיבור מחודש לטבע.
אהוד בנאי
אהוד בנאי נולד בירושלים וגדל למשפחת שחקנים ומוזיקאים. הוא אחד הזמרים והיוצרים המוערכים והמצליחים ביותר בישראל, ונחשב גם כטרובדור רוק נדיר ומספר סיפורים בחסד.
עד כה, בנאי הוציא 15 אלבומים, מקיים ארבעה עשורים של הופעות בארץ ובעולם, כתב שלושה ספרים, מנחה תוכנית רדיו בגלי צה"ל, מלחין מוזיקה לתיאטרון, קולנוע ומחול (פעמיים פסי הקול שכתב זכו בפרס אופיר – האוסקר הישראלי), וכמו בשיריו, הוא תמיד חייב לזוז.
בימים אלו אהוד עובד על אלבום חדש ומתנסה בתחום אמנות המערות באמצעות הפס קול שכתב לתערוכה בבית גוברין.
האזינו לראיון המיוחד
אהוד בנאי ותומר סרגוסטי, מנהל הגן הלאומי בית גוברין ומייסד גלריית הפעמון, בראיון לתכנית "בנימיני וגואטה" בכאן רשת ב' על התערוכה "הצליל השמיני":
רכישת כרטיסים:
מילות השירים והטקסטים מתוך התערוכה:
# אהוד בנאי:
הגמרא מספרת שבזמן שהעובר נמצא ברחם אימו, נר דולק מעל ראשו. כל היקום על כל סודותיו נגלה לפניו והוא מרחף בתודעה גבוהה מאוד.
ואז, רגע לפני שהוא נולד, בא מלאך, סוטר על פיו ומשכיח ממנו את כל מה שידע. מה שנשאר זה רק זיכרון עמום.
הוא יודע שהוא לא יודע, וכל חייו הופכים למסע של היזכרות.
בזמן ההריון הראשון שלנו, ראיתי במהלך בדיקת אולטרסאונד את העוברית הבכורה שלנו, מרים חוה, צפה במי השפיר.
כשחזרתי הביתה כתבתי שיר, קראתי לו "אולטראסאונד".
אחרי כמה שנים הוא יצא לאור תחת השם "עטוף ברחמים". רחם ומים.
עטוף ברחמים
אור כחול כהה
זה עוטף אותך ברחמים
צף אתה הוזה
מרחף בעולמות גבוהים
אתה אולי יודע הכל
ורואה את הסודות גלויים
אתה ודאי רגוע מאוד
זה עוטף אותך ברחמים
נח בתוך אימך
היא תתן לך תמיד הכל
כשיבוא יומך
יש לך תמיד לאן ליפול
בסוף אתה תצא לעולם
ומיד אתה תרגיש כאב
אור חזק מכה בפנים
ואתה מתחיל להיות רעב
אל תמהר
אל תמהר לצאת
אל רגע האמת
אל תישבר
בסוף תצא אלי
כשאקח אותך בזרועותי
אני תמיד אוהב
זה ודאי יכאב
כי אפילו אם האל שומר
בחוץ זה לפעמים בוער
שוב אתה בועט
כבר אבדה לך הסבלנות
בתוכי נובט
ורוקם לעצמך זהות
בסוף אתה תצא לעולם
ומיד אתה תרגיש כאב
אור חזק יכה בפנים
אעטוף אותך ברחמים
אל תמהר….
# אהוד בנאי:
"המדרש משווה את העובר ברחם אימו לאדם שישן ברמת גן וחולם שהוא בברצלונה.
הנשמה משוטטת ברחבי העולם אך קשורה אל הגוף בחוט בלתי נראה…
פעם אחת ישנתי על גג של בית בן קומה אחת, בשכונת נחלאות בירושלים. ומתוך השינה שמעתי את ענפי עץ הלימון שבחצר נעים ברוח. וחלמתי חלום.
בחלומי המראתי מעל העיר ולמעלה למעלה, בשמיים הכהים, ראיתי כוכב אחד מנצנץ ורומז לי, עד שאני מחליט לעוף לעברו.
אחרי כמה דקות של מעוף מעלה, הסתכלתי למטה וראיתי שאני הולך ומתרחק מכדור הארץ. הבנתי שאני עף רחוק מדי וחששתי שאולי אני עומד לחצות כאן איזה גבול ולא אוכל לחזור.
במקום לעוף אל הכוכב המבהיק שיניתי כיוון ועפתי צפונה, אל הוואדי הגלילי בו גרתי.
עפתי נמוך מעל עיירות, שדות ומושבים, נזהר שלא להתקל בחוטי חשמל. הדרך עוברת במהירות רבה, והנה אני חוצה את צומת גולני, ואת צומת עמיעד, ובתוך דקות אני מוצא את המקום שבו היה הצריף שלי.
והנה, מדורה קטנה דולקת, ובחור יושב לידה ופורט חרש בגיטרה. אני נוחת לאט בין עצי הזית, ומתעורר על הגג בנחלאות, שומע את ענפי עץ הלימון נעים ברוח.
"כך אני חולף בחלומותיי בין בתים ומקומות שונים בהם ביקרתי. כל הבתים האלה – הם בית אחד, הבית של חיי, פנים שונות של מקום אחד.
נקודות שונות בזמן שהולך לרגע תמידי אחד. ולמרות שבחלום עוברת בי התחושה שמבעד לקירות אור זהב זורח, הרי כשאני מתעורר בדרך כלל אני שוכח"
אביא לך
מה אביא ילדתי הקטנה
מה אביא לך מתנה
מה אביא ילדתי הקטנה
מה אביא לך מתנה
אביא לך שיר אוהבים
אביא לך אור כוכבים
אביא לך רוח של ים
אביא לך את כל העולם
אביא לך צחוק ילדים
שיבהיל את כל הפחדים
אביא לך בשתי ידיי
אביא לך את כל חיי
את הדרך אלייך אהפוך לתמונה
ואביא לך אותה במתנה
את הדרך אלייך אכתוב לתוך שיר
ואביא לך אותו בבוקר בהיר
כל הדרך אלייך אכתוב את השיר
ואביא לך אותו בבוקר בהיר
# אהוד בנאי:
"היות שאני לא טיפה מבודדת בים אלא חלק מרשת מסועפת ועל זמנית שנקראת כנסת ישראל, אני מנסה להבין איך פרטים שונים המפוזרים ברחבי העולם הופכים להיות מהות אחת שנקראת עם, שבמשך אלפי שנים שומר על הקשר שלו עם המקום הזה.
אולי זה סוד הכוונה בקריאת שמע: "שמע" ביחיד ולא "שמעו" ברבים. שמע זה הפרט, וישראל זה הכלל.
אז ישראל, אתה שומע? בוא רגע, עצום עיניים, צלול פנימה, יש הרבה רעשי רקע, התרעות ללא הרף, דיבורי סרק וויכוחים, פרשנויות ודיווחים שמכבידים על מערכת הקשר. צריך לדומם מנועים, לכבות מכשירים, לנתק שאלטרים, למצוא איזה עץ, לעצום עיניים, לאטום אזניים, לכסות את הפנים ולכוון את האנטנה"
אל תפחד
אל תפחד
אתה לא לבד
היתה זו דקירה קטנה
זעזוע פתאומי ומהיר,
נכון, איבדת שליטה לרגע
לא היית מספיק זהיר,
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.
אל תפחד
אתה לא לבד.
אם יחזור שוב רגע הפחד
אבוא להושיט לך יד
תמיד אהיה קרוב אליך
לחבק במקרה שתרעד
עכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.
אל תפחד
אתה לא לבד.
# אהוד בנאי:
"כשהייתי בן חמש, רגע לפני השינה, ראיתי מבעד לחלון מלאך ממושקף עם כנפיים. מתרומם, עף לאט לאט… ונעלם. כל זה נמשך שניות מועטות, ואני ידעתי בוודאות שאינני ישן אלא ער לגמרי. אמרתי לעצמי שאני רואה מלאך, ובכלל לא הופתעתי. הוא היה רציני ולמשקפיו הייתה מסגרת עבה, כמו של סופרמן כשהוא בן אדם רגיל. אני עדיין זוכר את פניו"
איש ציפור (בוא הביתה)
זה לא חושך, לא אור
זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור
מגדלור מהבהב, קירעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים
תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים
בקצה הרקיע אתה נוגע
קודקוד לציפור האם שומע
האם אתה בכלל זוכר את מי שמתגעגע
לא חושך…
חשמל מהבהב מבעד לתריסים, ירח לבן, שמיים סגולים,
צל כנף מחליק ועובר על גגות בניינים
בקצה הרקיע אתה נוגע
קודקוד לציפור האם שומע
האם אתה בכלל זוכר לאן אתה נוסע
זה לא חושך…
ממשיך לנסוע
אוטובוס עייף
נוסע לאט
כבשים עולות מתוך הואדי
מבעד לחלון פתוח
חליל רחוק נמזג ברוח
מעיין זורם נפתח בי
הלב שקפא הפשיר
לא חוזר לעיר
ממשיך לנסוע
מאחור השארתי עיר מתכת
מלפני הדרך מתמשכת
אור זהב בין הערביים
איזה שיטפון פנימי
זורם בתוך תוכי
מתוך הלב אל הלחיים
הלב שקפא הפשיר…
# אהוד בנאי:
"בחלומי מצאתי את עצמי במכונית נוסע בשעת לילה. ישבתי במושב ליד הנהג, ואבא שלי המנוח ישב על יד ההגה בשתיקה מחויכת. ברמקולים של המכונית התנגן לו שיר ישן, עליזה עזיקרי שרה בלחן פרסי "עת יעלה ירח"…
הבטתי מבעד לחלון: כביש צר, פה ושם בתי כפר קטנים, חצרות, פנסי רחוב, שדרות ברושים. הכביש התרומם אל גבעה ולי הייתה הרגשה שאולי הלכנו לאיבוד, לא רק במקום אלא גם בזמן. הנוף נראה כמו ארץ ישראל של פעם, בסוף שנות החמישים..
אמרתי: "אבא, אתה לא חושב שכדאי שנפעיל ג'י פי אס?"
הוא הניד את ראשו בשלילה והמשיך לנהוג בשתיקה בשעת לילה מאוחרת בתוך נוף ילדות.
בינתיים הגיעה הדרך אל מבוי סתום.
אבא סובב את המכונית לאט, אבל הדרך שעלינו עליה עכשיו לא הייתה הדרך ממנה באנו.
"אתה בטוח שאנחנו בדרך הנכונה?", שאלתי.
הוא הנהן לעברי, הכל בסדר, אין מה לדאוג.
ברמקולים של המכונית התנגן שיר חדש, התרווחתי בכיסא, הבטתי בנוף החולף"
דממה דקה
זה בא פתאום בשעה של לא לילה לא יום
כשאף אחד עוד לא היה ממש מוכן
זה עבר בכל התדרים בכל הערוצים
מהכביש המהיר לכל בית בעיר
אף אחד לא ידע מה זה ועל מה זה
לא, אף אחד אף פעם עוד לא שמע דבר כזה
דממה דקה
זה תפס את ראש הממשלה באמצע הגילוח
הוא רץ לטלפון אבל שמע את זה גם שם
זה נכנס בשידור חי אל תוכניות האירוח
וזה השתיק שם את כולם
אף אחד לא ידע מה זה ועל מה זה
לא, אף אחד אף פעם עוד לא שמע דבר כזה
דממה דקה
זה בא פתאום בשעה של לא לילה לא יום
קרה במציאות אבל הרגיש חלום
וכל איש לבדו אז עמד על עומדו
ושמע את זה בא מתוכו
דממה דקה
מה שהיה הוא שיהיה
מה שהיה הוא שיהיה
# אהוד בנאי:
"בספר מלכים מסופר על אליהו הנביא שהלך במדבר ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר חורב, נכנס למערה וחווה שם חזיון מופלא.
רוח גדולה נשבה ובת קול אמרה:
אלוהים לא ברוח
ואחר כך היה רעש אדיר ובת קול אמרה – הוא גם לא ברעש
ואחר כך אש- לא באש
ואחרי האש – קול דממה דקה
ובקול הדממה מתגלה התודעה הגבוהה ביקום.
בעולם הזה אנחנו חיים במעגלי צליל וזמן של שביעיות. השבע הוא בתוך הטבע,
אבל היום השמיני והצליל השמיני הם מעבר לזמן ולמקום. מעבר לגבול התודעה שלנו, שחושבת על שבעה ימים ושבעה צלילים.
היום השמיני חוזר להיות יום ראשון.
התו השמיני חוזר להיות התו הראשון בסולם.
אליהו שמע את קול הדממה דקה, זהו האולטרא- סאונד. צליל שהוא מעבר לצליל.
מרחב אינסופי של דממה שממנה הכל התחיל ואליה הכל הולך".
קרדיט:
אמנים: אהוד בנאי ורונן תנחום
אוצרת: הילי וורטמן מויאל
ניהול אמנותי: יאיר מוס
ניהול פרויקט: כרמי וורטמן
מנהל גן לאומי בית גוברין ומייסד הגלריה: תומר סרגוסטי
צוות היגוי, רשות הטבע והגנים: אור כהן, דינה רוזנטל, עמית לבקוב, נעמה דרור ואדר סטולרו מליחי
רשימת השירים:
עטוף ברחמים
אביא לך
אל תפחד
Birdman – איש ציפור
ממשיך לנסוע
דממה דקה
מילים ולחן: אהוד בנאי
למעט עטוף ברחמים – מילים: אהוד בנאי, לחן: רמי קליינשטיין, Birdman – אהוד בנאי ומייקל צ'פמן ז"ל
הפקה מוסיקלית: אהוד בנאי
עיבוד: אהוד בנאי, שחר חזיזה, שאול עשת ועדי גיגי
ניהול פרוייקט: אוסי שילוח
שירה, גיטרה 12 מיתרים, גיטרה חשמלית וטאר – אהוד בנאי
תופים – שחר חזיזה
קלידים – שאול עשת
קונטרבס – עדי גיגי
קולות – אודליה בנאי, איילה בנאי, זוהר בנאי
דממה דקה – מתוך האלבום ענה לי, הפקה מוזיקלית – גיל סמטנה
באדיבות אן. אם. סי. יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ
Birdman – מתוך האלבום EB=MC2, בהשתתפות מייקל צ'פמן ז"ל
באדיבות נענע דיסק
הקלטות:
תופים, טאר וגיטרה 12 מיתרים – אולפני BoomTrack
קלידים וקונטרבס – Shaulin Studio
גיטרה חשמלית ושירה – אולפני היסוד
מיקסים ומאסטרינג ע"י נאור בן מאיר – אולפני היסוד
הפקה וייעוץ: רועי ברגר
הפקה בפועל: טלי רוזנטל
ייעוץ מקצועי: איל לוטקר
מיתוג ויח"צ: נורית כרמל nurit@nuritcarmel.com
ניהול וייצוג בלעדי: שילוח הפקות Yael@shiloahp.co.il
כל הזכויות שמורות למחברים
אולי יעניין אותך גם
גני שמורה קשורים