תחנה 1: קיר התקופות

להאזנה לחצו כאן >>

   להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

מדריך:  ברוכים הבאים לתל לכיש! בסיורנו היום נצא למסע בזמן בממלכת יהודה, נהלך בין שרידיה של עיר עתיקה ושוקקת חיים, נראה כרמי ענבים רעננים בוואדי ממול לתל, ובדרך נקבל הצצה מיוחדת אל העבר! מוכנים? קדימה לדרך!

תל הוא גבעה מלאכותית המורכבת משכבות של שרידים של יישובים שקמו וחרבו זו על גבי זו במשך מאות ואלפי שנים. כל שכבה מייצגת תקופה ותרבות בהיסטוריה, כך שהתקופה המאוחרת ביותר נמצאת בחלק העליון של התל והשכבה הקדומה ביותר נמצאת בבסיסו.

תל לכיש הוא בעל חשיבות היסטורית רבה., נמצאו כאן עדויות שלפיהן בני אדם התיישבו כאן על פני 6,000 שנה בהיסטוריה! בתקופת ממלכת יהודה הפכה לכיש לעיר מבצר מרכזית! השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים! ממש כמו תל אביב של היום.

שני קרבות מכריעים אירעו כאן – הקרב נגד האשורים, שהוביל המלך סנחריב בשנת ־701 לפנה"ס, ולאחר מכן הקרב נגד הבבלים שהוביל המלך נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס. היישוב לכיש ננטש סופית בתקופה ההלניסטית, כשהיוונים שלטו בישראל, בסביבות המאה השנייה לפנה"ס.

הסתכלו על קיר התקופות –  בכל תקופה תתרשמו מהחפצים ומהאביזרים שמצאו כאן החוקרים, והם יכולים ממש לספר את סיפורה של העיר הקדומה – מהתקופה הכנענית המאוחרת, דרך ממלכת יהודה ועד התקופה הפרסית. קחו עוד רגע והתמקדו בממצאים, שימו לב לחומרי הגלם שמהם עשויים הכלים! מה אפשר ללמוד מהחפצים שנחשפו כאן?

הממצאים הארכיאולוגיים בתל לכיש היו כה רבים, עד שהחוקרים יכלו ללמוד לפרטי פרטים על אורחות החיים של התושבים שחיו כאן, עד כדי כך שניתן היה לשכתב יומן של אחת הנערות שחיה כאן בממלכת יהודה בתקופת מלכותו של המלך חזקיהו למשל…

היי, במקרה הבאתי אתי יומן כזה!

יומנה של נעמי:  אני גרה כאן מאז שנולדתי. אין כמו לכיש. עיר שתמיד יש בה חיים. אצלנו יש הכול: שוק, שופטים, סופרים, שומרים, וגם שקט בערב. פעם אמרתי לאבא: מעניין אם בעתיד יכירו את החיים שלנו כאן בלכיש. הוא אמר: "זה תלוי רק בנו ובמה שנשאיר במקום הזה אחרינו!"

הכוונה: התקדמו על הגשר לכיוון העיר הקדומה. כשתלכו עליו, תוכלו לראות מימינכם את הסוללה, דרך משופעת ומוגבהת, שנבנתה באופן מלאכותי על ידי האשורים, כפי שראיתם בסרט; נתייחס אליה בהמשך. ובינתיים – התחנה הבאה נמצאת בשער הכניסה לעיר.

טקסט מונגש

תחנה 1: קיר התקופות

יעל:      שלום, מישהו יודע מתי מתחיל הסיור?

גיא:      היי! ברוכה הבאה! לא ראיתי שהגעת! תצטרפי לקבוצה שלנו, קוראים לי גיא, ואני המדריך שלכם! עוד מעט נתחיל את הסיור שלנו בתל לכיש!

יעל:      איזה כיף! לי קוראים יעל! ואני כבר לא יכולה לחכות!

גיא:      אז שלום לך ושלום גם למטיילים שהצטרפו אלינו. כולכם מוכנים?

יעל:      מוכנים!

גיא:      מצוין! קדימה לדרך!

[קיו מוזיקלי]

גיא:      פעם, לפני הרבה מאוד שנים, בימים של ממלכת יהודה,

הייתה כאן עיר חשובה שקראו לה לכיש, וגרו בה אנשים. היום לא נשאר הרבה מהעיר, היא נהרסה.

יעל:      אז נראה מה נשאר מהעיר הזו?

גיא:      כן!

יעל:      ונראה איך חיו כאן פעם אנשים?

גיא:      כן!

יעל:      ונגלה במה הם עבדו? ומה הם אכלו? (בהתלהבות)

גיא:      (מצחקק) נגלה את כל הדברים האלה, יעל, בטח! אנחנו נשמע למה העיר הזו הייתה כל כך חשובה.

גיא:      שמתם לב שלכיש נמצאת על גבעה קטנה? ושכדי להגיע לעיר העתיקה צריך לעלות עליה? לטפס למעלה? זה משום שהעיר לכיש העתיקה נמצאת על גבעה, אבל לא על גבעה טבעית. הגבעה נוצרה כך: בני האדם בנו עיר, העיר נהרסה, ואז בנו על ההריסות עוד עיר, וגם היא נהרסה, ועליה בנו עוד עיר וגם היא…

יעל:      גם היא נהרסה.

גיא:      איך ידעת?

יעל:      ניחשתי.

גיא:      זה קרה שוב ושוב, במשך מאות ואלפי שנים. החוקרים שגילו את לכיש העתיקה, היו צריכים לחפור באדמה כדי למצוא חלקים מהעיר שנהרסה. הם מצאו עוד דברים מעניינים.

יעל:      מה הם מצאו?

גיא:      הם מצאו רצפה של בית או קיר, וכל מיני כלים, כמו כד שעשוי מחרס. ו…

יעל:      אה! אני יודעת מה זה חרס! כלים מחרס הם כלים שעשויים מבוץ שהוכנס לתנור כדי להתייבש ולהיות חזק יותר. . כמו הכד שהכנתי מחמר!

גיא:      כן! ממש דומה! כשחוקרים עיר עתיקה, יודעים לזהות בני כמה החפצים שמצאו.

יעל:      אני בת 12…

גיא:      (צוחק) יש כאן כדים הרבה יותר גדולים ממך… הכדים שמצאו כאן הם בני 6,000 שנה.

יעל:       וואו הכינו אותם ממש מזמן! זה אומר שאלו כלים מאוד מאוד ישנים ועתיקים.

גיא:      נכון. את יודעת…לפני יותר מ־2,500 שנה לכיש הייתה עיר חשובה מאוד, כי היא שמרה על הדרך לעיר מאוד מאוד חשובה.

את יודעת איזו עיר? נסי לנחש…

יעל:      ירושלים?

גיא:      נכון! ירושלים תמיד הייתה עיר חשובה. גם לפני הרבה מאוד שנים. ולכן הרבה מאוד אנשים, מכל מיני מקומות בעולם, רצו לחיות בה ולשלוט בה. תושבי העיר לכיש שמרו על הדרך שהובילה לירושלים, לכיש הייתה עיר מבצר.

יעל:      למה אתה מתכוון – עיר מבצר?

גיא:      כשאני אומר מבצר – על מה את חושבת?

יעל:      על מקום עתיק עם חומות.

גיא:      בדיוק – עיר מבצר היא עיר עם חומות שמקיפות אותה ושומרות עליה.

יעל:      לא הבנתי למה צריך היה לשמור על העיר לכיש?

גיא:      אמרנו שאנשי לכיש שמרו על הדרך החשובה לירושלים. כולם רצו לשמור על הדרך הזו, כי מי ששמר על הדרך, גם יכול היה להגיע בקלות לירושלים, העיר החשובה.

זוכרת את הקרב שראינו בסרט? הוא היה ממש כאן, בלכיש. האשורים, צבא גדול מאוד שבא לכאן מארץ רחוקה ורצה את לכיש לעצמו וגם את ירושלים. המלך שלהם רצה לשלוט בהרבה מקומות בעולם. הם היו האויבים של תושבי לכיש, הם הגיעו לכאן עם סוסים, מרכבות וכלי מלחמה, ונלחמו באנשים שחיו כאן, בלכיש.

הכוונה: עכשיו נתחיל ללכת. לכו על הגשר לכיוון העיר העתיקה. כשאתם הולכים על הגשר, הסתכלו ימינה ותראו את הסוללה. זו דרך גבוהה שבנויה באלכסון. ממש כמו גבעה קטנה.