בית שערים - מערת הארונות, ניקויי מיקרוביולוגיה בקיטור
02/12/2024מכונת הקיטור מציעה פתרון מתקדם לניקוי עדין של משטחים פריכים. באמצעות שילוב של טמפרטורה ולחץ מבוקרים, המכונה מסירה ביעילות את שכבת המיקרואורגניזמים תוך שימוש מועט בכימיקלים אם בכלל. היתרונות כוללים ניקוי יסודי, שימוש בכמות מינימלית של מים, עיקור של נבגי המיקרואורגניזמים תוך שמירה על שלמות הסלע . עם זאת, ישנם חסרונות כמו הצורך בהכשרה מיוחדת לתפעול המכונה וסיכון אפשרי לפגיעה במשטחים אם לא משתמשים בה כראוי.
הקדמה:
גן לאומי בית שערים הינו אתר מורשת עולמית, אשר טומן בתוכו חלקים נרחבים מההיסטוריה התרבותית של העם היהודי ברחבי הלבנט בתקופה הרומית והביזנטית.
מערות הקבורה של בית שערים היוו את התחנה האחרונה במסע החיים של יהודים מכל רחבי ארץ ישראל, מתימן, מלבנון ומסוריה. משפחות הנקברים, כל אחת לפי יכולתה, חקקה בסלע, במלא מובן המילה, מעט מסיפור חייו של הנפטר, אם באמצעות כתיבת כתובות בצבע, בחריטות, בתבליטים ובעיטורים שונים על גבי ארונות הקבורה מהאבן – המכונים סרקופגים, ולעיתים כאלה העשויים עופרת וחרס. סיפורי חיים אלו פותחים לנו צוהר דרכו ניתן לייצר חיבור רגשי, תרבותי ומוחשי בין קהל המבקרים ובין אותם יהודים בעת העתיקה.
סרקופג הוא ארון קבורה העשוי מאבן, עץ או חומר קשיח אחר, ששימש בעת העתיקה לקבורת אנשים חשובים או בעלי מעמד גבוה. הסרקופגים היו לעיתים קרובות מעוטרים בפיסול, חריטות או ציורים המתארים סצנות מהחיים, אמונות דתיות או סמלים אישיים. הם הונחו בתוך קברים, מקדשים או מקומות קבורה אחרים כמו מערות קבורה חצובות בסלע, ושימשו לשימור גופות המתים ולהנצחת זכרם.
המילה "סרקופג" מקורה ביוונית עתיקה והיא מורכבת משתי מילים: "סארקס" (σάρξ) שמשמעותה "בשר", ו-"פאגיין" (φαγεῖν) שמשמעותה "לאכול". כלומר, התרגום המילולי של "סרקופג" הוא "אוכל בשר". השם ניתן לארונות קבורה אלו כיון שבתקופות העתיקות השתמשו בסוג מסוים של אבן גיר בקברי סרקופג, אשר האמינו שיש לה תכונות הכימיות המאיצות את פירוק הבשר של הגופה. כך, הסרקופג "אכל" את הבשר והשאיר רק את העצמות, מה שאפשר תהליכי קבורה מסורתיים או העברת העצמות למקומות אחרים. השם נשתמר לאורך הדורות ומתייחס כיום לכל ארון קבורה עתיק, במיוחד אלו המעוטרים בפיסול או חריטות.
תהליכי בלייה והרס ביולוגיים במערות הקבורה בבית שערים
חשיפת המערות ואוצרות התרבות הטמונים בתוכן לקהל המבקרים, מהווה אתגר גדול לרשות הטבע והגנים. הכנסת הקהל לתוך מערות הקבורה החצובות בסלע הקרטון הרך, שנועדו להיות אטומות וחשוכות, מחייבת שינויי בתנאי הסביבה והאקלים בתוך המערות, שינויים אלו יכולים ליצור שינויים פיזיולוגים וביולוגים, הן בסלע הקרטון ממנו חצובה המערה וכן על ארונות הקבורה, הכתובות והחריטות, שינויים אלו עלולים לפגוע הן בפן הקונסטרוקטיבי של הסלע והן בפן הוויזואלי.
"מערת הארונות" הינה אחת המערות המבוקרות ביותר באתר. לצורך הכשרתה לביקור נעשו מספר פעולות אשר משפיעות על אקלים וסביבת המערה.
- פתח הכניסה למערה נפתח בצורה קבועה לצורך כניסה ויציאה של מבקרים. פתיחת הדלת מאפשרת לאוויר ולרוח להיכנס לתוך המערה, באופן שמשנה את הטמפרטורה והלחות באוויר המערה, וכן כניסה ישירה של אור השמש לתוך המערה, מה שמאפשר צמיחה נרחבת של מיקרואורגניזם על פני הסרקופגים וקירות המערה באזור הכניסה.
- תאורה רכה נפרסה בתוך שטחי המערה, על מנת לאפשר מסלול ביקור בטוח, ובכדי להאיר את הסרקופגים המפוארים ואת תבליט המנורה. תאורה זו תורמת וגורמת לצמיחה של מיקרואורגניזם, אולם לא בצורה מואצת כמו בחשיפה ישירה לאור השמש.
בעיית המיקרואורגניזמים במערות
הצטברות של מיקרואורגניזמים, כמו טחב ופטריות, על פני הסרקופגים והקירות הסובבים, היא בעיה מתמשכת. שכבה ירוקה או חומה זו אינה רק לא אסתטית, אלא גם גורמת לנזק פיזי, מאכלת בהדרגה את קרום האבן ומאיצה תהליכי בלייה ביולוגית. הדבר מסכן את השלמות המבנית והאמנותית של הסרקופגים ושל קירות המערות, ופוגע בנכסי המורשת הייחודיים הללו.
הצורך בפתרון יעיל ועדין – ניקוי משטחים פריכים של סלע קרטון רך דורש גישה עדינה ומדויקת. יש צורך בפתרון המאפשר הסרת המיקרואורגניזמים, מבלי לגרום לנזק נוסף לסלע או לפגוע בתנאי הסביבה במערה. הפתרון האידיאלי יהיה יעיל, בטוח לשימוש ומשמר את המאפיינים המקוריים של החומר.
ניקויי בקיטור – מכונת הקיטור מציעה פתרון מתקדם לניקוי עדין של משטחים פריכים. באמצעות שילוב של טמפרטורה ולחץ מבוקרים, המכונה מסירה ביעילות את שכבת המיקרואורגניזמים תוך שימוש מועט בכימיקלים אם בכלל. היתרונות כוללים ניקוי יסודי, שימוש בכמות מינימלית של מים, עיקור של נבגי המיקרואורגניזמים תוך שמירה על שלמות הסלע . עם זאת, ישנם חסרונות כמו הצורך בהכשרה מיוחדת לתפעול המכונה וסיכון אפשרי לפגיעה במשטחים אם לא משתמשים בה כראוי.
תהליך העבודה
פעולות הניקוי כללו שימוש מבוקר ואיטי בקיטור, במטרה לעקר ולרכך את שכבת המיקרואורגניזם, ספיגה ידנית ומהירה של המשטח בעזרת ספוגים נקיים, וחזרה על פעולת הקיטור במידת הצורך. לבסוף לאחר שהמשטח התנקה, מרחנו שכבה של חומר ניקוי המסיר ומנקה אצות, טחב, עובש וגידולים ביולוגים אחרים (BPS7112), במטרה לעקב את חזרת המיקרואורגניזם בעתיד.
מסקנות והמלצות – השימוש במכונת הקיטור הוכיח שוב, כי טכנולוגיות מתקדמות יכולות לסייע בשימור המורשת הבנויה בצורה יעילה ובטוחה. מומלץ להמשיך ולפתח שיטות נוספות למניעת הצטברות מיקרואורגניזמים, כמו שיפור התנאים הסביבתיים והפעלת תחזוקה שוטפת. בנוסף, חשוב להשקיע בהכשרת צוותים מקצועיים לתפעול טכנולוגיות אלה, תוך שימת דגש על בטיחות העובד.
סיכום
הסרקופגים המעוטרים בבית שערים הם אוצר תרבותי והיסטורי בעל ערך עצום. באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות כמו מכונת הקיטור, אנו יכולים להבטיח את שימורם לדורות הבאים.
השימוש בניקוי באמצעות אדי הקיטור, הוכחה כמוצלחת ויעילה, כפי שהוצג בכתבה שבקישור >> ניקוי פסיפסים עתיקים באתרי המורשת בציפורי, בית אלפא, השומרוני הטוב ועוד.
שימור המורשת הבנויה הוא משימה משותפת הדורשת מודעות, מחויבות והשקעה מתמשכת, למען ההווה והעתיד של תרבותנו.
אולי יעניין אותך גם
גני שמורה קשורים